שלוש משימות שהמכונה כבר עושה טוב יותר מהעובד שלך

רוב הבעלים של עסקים ששואלים אותי "איפה מתחילים עם בינה מלאכותית" מצפים לתשובה על כלים. התשובה האמיתית היא על משימות. כלי הוא דבר שקונים; משימה היא דבר שמשלמים עליו כל חודש בשכר, בזמן ובטעויות. השאלה הנכונה היא איזו משימה בעסק שלך חוזרת על עצמה, עולה כסף, ואף אחד לא אוהב לעשות אותה.

הנה שלוש שחוזרות אצל כמעט כל עסק שאני נכנס אליו.

אחת: מיון והפניה של פניות נכנסות

בכל עסק עם יותר משני ערוצי כניסה — טלפון, טופס באתר, וואטסאפ, אימייל — יש אדם שהמשימה שלו בפועל היא לקרוא הודעה, להחליט למי היא שייכת, ולהעביר. זו עבודה שדורשת הבנה של השפה ואפס יצירתיות. זה בדיוק המקום שבו מודל שפה חזק.

מה שנבנה בפועל: כל פנייה נכנסת עוברת סיווג — סוג הפנייה, דחיפות, האם הלקוח קיים או חדש — ומגיעה לאדם הנכון עם סיכום של שתי שורות ועם ההיסטוריה של אותו לקוח מצורפת. האדם עדיין מחליט. הוא פשוט כבר לא קורא ארבעים הודעות כדי למצוא את השלוש שחשובות.

מה נשבר: מערכות כאלה נופלות כשאין להן גישה לנתוני הלקוח. סיווג בלי הקשר הוא ניחוש. אם מסד הנתונים של הלקוחות מפוזר בין שלושה מקומות, מתקנים את זה קודם.

שתיים: הכנת חומר שחוזר על עצמו בווריאציות

הצעות מחיר, תיאורי מוצר, פוסטים, מיילים אחרי פגישה, סיכומי שיחה. אלה טקסטים שיש להם מבנה קבוע ותוכן משתנה. אדם שכותב את הטקסט העשירי מאותו סוג באותו שבוע לא מביא לזה שום ערך שהמכונה לא מביאה — הוא רק איטי יותר וכועס יותר.

מה שנבנה בפועל: תבנית שמזינים אליה את הנתונים הספציפיים, והמערכת מוציאה טיוטה מלאה בקול של העסק. הטיוטה תמיד עוברת אדם לפני שהיא יוצאת. ההבדל הוא בין לכתוב לבין לאשר, וזה הבדל של פי חמישה בזמן.

מה נשבר: אם לא הגדרתם מראש איך העסק שלכם נשמע, תקבלו טקסט גנרי שמריח ממרחק. השלב הראשון הוא לקחת עשרים טקסטים טובים שכבר יצאו מהעסק ולחלץ מהם את הכללים. זו עבודה של יום, והיא זו שקובעת אם התוצאה תהיה שמישה.

שלוש: חילוץ נתונים ממסמכים

חשבוניות, תעודות משלוח, חוזים, טפסים סרוקים. בכל עסק קמעונאי או שירותי יש מישהו שמקליד מספרים ממסמך אחד למערכת אחרת. זו העבודה הכי יקרה בעסק ביחס לערך שהיא מייצרת, והיא גם זו עם אחוז הטעויות הגבוה ביותר.

מה שנבנה בפועל: המסמך נכנס, השדות יוצאים מובנים ונכנסים למערכת. כל מה שהמערכת לא בטוחה לגביו מסומן ועובר לאדם. שיעור ההתערבות האנושית יורד משמעותית תוך כמה שבועות של כיול.

מה נשבר: כאן בדיוק המקום שבו אסור לסמוך על המכונה בעיוורון. מספר שגוי בחשבונית הוא כסף אמיתי. מערכת בלי שלב בקרה היא לא חיסכון — היא סיכון שנדחה לרבעון הבא.

מה משותף לשלוש

כולן משימות שאפשר להגדיר במשפט אחד, שחוזרות לפחות עשר פעמים בשבוע, ושיש להן תשובה נכונה שאפשר לבדוק. זה הפילטר. משימה שאי אפשר להגדיר, או שקורית פעם בחודש, או שאין דרך לדעת אם המכונה טעתה — אינה המקום להתחיל בו, גם אם היא נשמעת מרשימה יותר.

ההחלטה הראשונה בכל פרויקט הטמעה היא לא איזה מודל, אלא איזו משימה. תבחרו נכון, וההחזר נמדד בחודש הראשון. תבחרו לפי מה שמרשים בכנס, ותשלמו על מערכת שאף אחד לא נכנס אליה.